[ליצירה]
לאמילי תודה. באתר כיפה, מצויה דרשה אורקולית של כב' הרב דרוקמן תחת הכותרת : "זאת חוקת הפרה" מעניין אם תקראי שם את תגובתי שבתורף , יהיה בכך כדי ליתן מענה כל שהוא לתמיהתך. שכשלעצמה שהינה מובנת עד מאד.
[ליצירה]
תודה לכל הגיבים הנכבדים.
בחלקת האלוקים הקטנה שלי אני מבקש להניח "אריכים"
על מפתנו של משיח. ואם הדברים גם עושים רושם , אין
מאושר ממני.
תודה לכם.
[ליצירה]
לניצן ופרח זו האמת במערומיה, ללא כחל וללא סרק.
זה - לא יצירה ולא סיפור .
גם הכותרת "רשימת מכלת של חיים" , מנסה לרמז על ראשי פרקים בלבד. ללא כל מגמת "סוף" ספרותי.
ושוב ,זה סיפור אמיתי.
והוא נרשם בהקלדה ספוטנית, בהתהוות ממש, ללא כל כוונת "יוצר" ויומרות של יצירה.
לבד אולי מרצון לפרוק ולחלוק ואולי לעורר מהרהוריפ פילוסופיים, שלעיתים בין שני נקודות שהן לעיתים אחת [ אלוקים מכאן ואבא מכאן] האדם נקלע לעיתים לריק נורא ובלתי מובן
[ליצירה]
לשרף
בס"ד אין כל סתירה.
רק לנו ילודי אישה הראיה הנה חד ממדית וערכית. בראיית האין סוף הכל בערבוביא, וב"בליל" הבלתי נראה לנו, בסופו של דבר, הרע היחסי מתבטל בפני הטוב המוחלט יותר
הקב"ה אמר על משה ואהרון : "על אשר מעלתם בי".
ובכל זאת הראשון: עבד נאמן שלא היה כמוהו ואף לא יהא:
תמונת ה' יביט והקב"ה דבר בו פה אל פה. והשני כמאמרך "בחיר ה'" ושר השלום,שאין מטבע של שלום מתקיים בעולם בלוא סגולתו וחתימת ידו
ובכל זאת, ביקשה התורה בכוונת מכוון, לחדד גם את טעויותיהם של שני גדולים אלה, והכל על מנת שנלמד ונפיק הן מהטעויות והן מהעונש את שראוי לנו להפיק לדורות.
על דרך הכלל, שאין ילוד אישה שאינו טועה [רק גדולי תורה של היום אף פעם לא טועים]
לענין הפרט במקרה זה [אהרון], ביקשה לכאורה התורה לרמז לנו, כי כהן ונביא אשר פועלים תחת כניעה לעם לא רק מועלים בתפקידם, אלא שסופם שהם הם אשר מוליכים את העם לעבוד עבודה זרה
[ליצירה]
לזיוה גל, הערתך הנוספת מובילה אותי להרחיב מעט באותו ה"שקט הנפש" והאיפוק של אותה האישה הגדולה בתנ"ך.
אני אישית ומדגיש אישית, לא מכיר אישה, כשבנה יחידה מוטל מת לפניה, אין היא בוכה או צורחת וכשבעלה שואל אותה מה קרה ואם הכל בסדר. היא משיבה לו הכל "שלום" [ידעה נפש בעלה הזקן וכי אם תאמר לו כי בנם מת יקרוס ויתמוטט גם הוא].
היא חובשת את האתון לבד. ובניגוד לאברהם רוכבת למשימת חייה להחיות דווקא את בנה המת ויהי מה.
והכל באיפוק של אדיריםבלי כל רעש והיסטריה האופיינים במקרה מעין זה לכל אדם
כשגחזי נערו של איש האלוהים שואל אותה אם "שלום לילד"
היא שוב משיבה "שלום"
ממוקדת יעד ומטרה להגיע לאיש האלוהים עצמו.
וכשהיא מגיעה עדיו היא מחזיקה בשתי רגליו.
ביטוי עז ביותר להבהיר
כי מכאן ואילך אתה איש האלוהים לא הולך לאף מקום ולשום משימה עד אם....
ושוב היא אינה צועקת מדברת ממוקד, נחוש, חודר ואף עוקצני:
"ותאמר השאלתי בן מאת אדוני הלא אמרתי לא תשלה אותי"
וכשאיש האלוהים מנסה ל"פתור הבעיה" באמצעות נערו גיחזי. היא יודעת לפתוח את הפה ושוב נחוש ועוצמתי :
"חי ה' וחי נפשך אם אעזבך"
עד כי נאמר כי איש האלוהים:
"הלך אחריה"
הליכה זו מסמלת יותר מכל :
שאיש האלוהים הגדול התבטל כליל, להשתרך אחריה של אישה גדולה בתנ"ך
[ליצירה]
לאמילי אנני מושחז בעולם המחשב , בקושי מקליד באצבע מרקדת במחול של פרקינסון .
די לכאורה להקליד בגוגל "כיפה".
אחר כך : "כיפה מאמינים ", או כיפה יהדות ומקבלים התפריט בתפריט בקטע המתיחס ל"יהדות", תמצאי את תמונת הרב דרוקמן.
וכך ניתן להכנס לדרשה, שמתלווה לה כאמור תגובתי.
אני מצטער שאני מטריח אותך ואולי סתם "מפריח" ציפיות יומרניות
[ליצירה]
נהנתי מאד.
אם כי, שום דבר לא יגרע מסגולתה ומערכה המכריע של ה"ציונות" -
כהאושיה של ה"אתחלתא".
ולענין הערת , שמואל גרינגליק בקשר ל"מ" הסתומה..
כמאמר הנביא : "צור תעודה חתום בלימודי...: אם מותר להוסיף:
ישנו ריבוי של "המשרה", שאינו שלם [ ה"מ" - פתוחה]
וכל זאת כשמדובר במשרה המיועדת יותר לשרת את בעל המשרה ואינה מתועלת בשלימות לטובת הכלל [ראה לב שרים - לליבם בלבד...].
לעומת זאת, ישנו ריבוי של משרה של משיח [מלא יועץ, אל גבור , אביעד, שר שלום ] שהוא כל כולו לטובת כלל האדם. ולכן המשרה הינה רבה לא לתועלת אישית כל שהיא אלא "לם המשרה". כלומר: לא רק ה"מ" נסגרת לציין השלימות כאמור, אלא וזה היעקר להפוך את המילה גם : "לם - רבה". לשתי מילים : לם המשרה, כלומר שהמשרה כל כולה כאמור מיועדת לכלל בני האדם .
עתה אולי גם תובן המשוואה של מכאן לםרבה המשרה כאמור שלימות מכאן לעומת ההמשך של "שלום אין קץ" שלימות אחרת משלימה......
[ליצירה]