משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- זיקוקי משפט [1] "צדקה ומשפט"
- "הנסכים" והמרגלים [פר´ שלח לך]
- פנחס-אליהו-אליה[מדרש שמות]
- את אשר הגבתי לשווא / 3
- חגי תשרי - וגן העדן
קשור אלי
- [ליצירה] לכנפי שחר - תודה על התיחסותך. חששתי לרגע שהדברים כלל לא מובנים. והנה שמת לב אפילו לצירוף : "יגיעת המראות", שתוסס בתוכי מאז שעמדת על דעתי - כמשפטן. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אהובה על תגובתך. אני מאמין כי בידינו הדבר ומוטלת עלינו החובה כולנו להמשיך ו"לטפטף" ללא הרף. ואשריך גם את על כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] למנחם דוד - תודה לך על אצילות הנפש [ליצירה]
- [ליצירה] למסר כפול תודה על תגובתך. הדברים שהוספת מאלפים והם ידועים לי זה מכבר . אבל טוב לדעת שיש עוד מי החושב על העורבים כמוני. בקשר לעצתך "לעקוב אחריהם". מציע לך לקרוא סיפור לילדים שנכתב באתר זה תחת הכותרת: "שובךתול" +שובך שובךתול ב' +שובךתול ג' תודה משה [ליצירה]
- [ליצירה] לאבי , כמי המכירך, היטבתי להבין את המשמעויות בין "פיתול" ל"פיתול". בעיניי יפה ומקסים -כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, תודה על התיחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד. מקווה שהפעם משכנע בס"ד. אני מקווה שהדברים הפעם משכנעים יותר . ראשית לבקשתך להלן הפסוק בחומש דברים ט'[20]: "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא". הביטוי : "התאנף מאד" אנינו קל -כלל ועיקר. רק לסבר את האוזן כשמשה מתאר את כעסו של הקב"ה כלפיו אותו הכעס שהוביל לגזרה של אי הכניסה לארץ הוא משתמש אך בביטוי "התאנף". ולא די בכך, מיד אף עדן את הדברים באותה הנסיבה המקלה לאמור : "התאנף בי על דבריכם". אז איך נהין , לפחות מהבחינה הרעיונית להמשיך ולעצום עיניים ול"איין" בק"נ טעמים ותירוצים את אותו "גזר הדין" אשר בוטל רק בגלל תפילתו האולטמטיבית של משה. אין זאת אומרת שמשה לא עשה שימוש בכל אותן נסיבות מקילות שהעלתם בתגובותיכם. אך גם עצם ההתעלמות של הקב"ה , בכך שרק בדיעבד משה מזכיר זאת, היא גם הנותנת לכאורה, כי כעסו של הקב"ה בבחינת "התאנף מאד", היה כל כך רציני. שעם כל הכבוד אי אפשר להתעלם ממנו.[כדי הטיעון שרק עם ישראל נענש...] הקשר שבין ה"זהב" כמייצג את פסגת החומר ובין אלוקים" המייצג את פסגת הרוח, הוא לכאורה ברור למדי. מדובר במתח מובנה של תנגודת. לכן הקב"ה ציווה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי זהב". יותר משכיוון לאותם דורות לענין הצלמים מכסף וזהב כיוון לימינו אלה , שלא להגרר לגרוע מכל שבשאיפת החומר עדי שיאה [התשוקה לזהב בכל מחיר] אנו שומטים מידינו את ה"אלוקות" ואוחזים באותם אלוקים אחרים המגולמים במיטב החומר : "הזהב". זה מה שקורה לדתות מושחתות . וזה למרבה הצער, הסכנה הרובצת לפתחינו . שהרי כל מי שנסחף אחר תאוות הבצע והממון לא רק שזונח הוא אלוקים חיים, אלא שעובד הוא אלוקים אחרים שעשה במו ידיו [ליצירה]
- [ליצירה] לזיוה גל תודה על שתי התגובות ועל הערותייך המועילות בעיקר לגבי העורבים. לענין שאלתך/תמיהתך ביחס לקריאה שלי לזמן חילונים לארוחות שבת מבלי לחשוש לחילול שבת מצידם. הנושא מורכב מאד ומצדיק "צלילה" עמוקה יותר. יחד עם זאת בקליפס אגוז : יש לי דעותה מגובשת בכלל וגם בענין זה. אני מאמין שאת הקב"ה מעניין אך האדם ורווחתו. ושום יסוד פולחן אחר וכי כל מצוות הפולחן הינם מארג נורמטיבי פלאי של "גדרות" להשיג התוצאה כאמור אני מאמין שכל תורת ישראל זה : "ואהבת לריעך כמוך" בבחינת : "זה כל האדם" אני גם מאמין שהשבת כל כך קדושה ומופלאה שחלילה לנו מלמוסס אותה בהתרת "גדרים" וכך עוד כמה מדרגות בפיראמידה שמפאת הקיצוור נדלג עליהן לענינינו : התכוונתי לכך ואני מאמין בזה: שאסור לשדר לחילונים שהם לא רצויים כאורחים בשבת מפני שהם מחללים שבתם בנסיעה לאירוח. זו דעתי ואמונתי. לא שאני חלילה מבקש לעודד חילול שבת או שהדברים משקפים חלילה את התנהגותי או התנהגות משפחתי. הרי פעמים שחילונים מגלים אצלנו ענין באירוח בשבת אני מקדימים להסביר להם כי נשמח ואפילו מאד אם יבואו לאירוח מושלם מערב שבת ועד מוצאי שבת אגב מכך שאנשים לא מתארחים אצלי בשבת בגלל שהם יודעים כי מפריעה לי נסיעתם, מאבדים גם סיכויים לחולל שינוי בסטטוס קוו. צריך גם לקוות שבערוץ ארוך של זמן יהיה בסוף גם לפחות חילוני אחד,שהחוויה שלו אצלך בשבת של אירוח תגרום לו לשינויי מחשבה, השקפה או אפילו באורח חייו.... ושוב תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בשם היוצר בס"ד. מביך, מביך , מביך השיר נכתב על ידי ,ושולח על ידי , והנה נמצא לו "יוצר" אחר . בתקווה לתיקון מהיר של המערכת. - משה אהרון. [ליצירה]
- [ליצירה] לא , לעולם אין נחמת הגיון לאובדן. רק מתוך התמדה של עבודת אלוקים שבשגרה הזמן אט אט מנדב לנו "רזין" של ניחומין : החובשים את השבר,אך במעט והמישרים מבטינו לאופק. כי כל הנחלים זורמים לים [ליצירה]
