משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- רבי לוי עראמה - אנינו
- מדוע נשברו לוחות ראשונים
- המדינה מהתורה
- איך לחבק ולמשוך "חילונים"...
- הדחת ראובן
קשור אלי
- [ליצירה] אמילי - תודה ! ושבוע טוב [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב אותכם - סוף ! לשיר . לא התימרתי לכתוב שיר . זה אם בכלל קטע מבוא ועל פי תגובתכם כנראה לפחות לפי שעה - לשום מקום. ליוסף המאסף. אני מניח שזהו רק תחילתו של ויכוח ארוך ואם ירצה ה' ינטשו בינינו עוד ויכוחים "קשים"- ורק לשם שמיים ואהבת האדם וכלל ישראל.[אם תעיין בכל פירסומיי זה מתחיל בזה ומסתיים בזה] היה בי גירוי עז להשיבך אחת לאחת. אך מרגע שאני נתפס כיהיר אין נוח לי יותר הדבר. ואף על פי כן כמה דברים כלליים לעניות דעתי, אתה ושכמותך הולכים ומתבוססים בטעות המיחסת לי דברים שלא אמרתי ואף לא כיוונתי אליהם והם אף זרים לרוחי. לא אמרתי שאני "חדשן". אומנם כן, רמזתי שאני פתוח ויש לי אמת משלי ואני מניח כי בג'רגון שלך ביטוי שכזה "אמת משלי" -לא קיים או שהוא בעייתי. כן אני שב ומדגיש ,רמזתי שאני נושא עימי אמת אחרת כבושה ועשרות שנים ורק מפאת נסיבות אלה או אחרות החלטתי שחלה עליי וחזקה עליי והפעם ביתר שאת, קביעת התורה : "שאם לא הגיד ונשא עוונו". אני מניח אך רעיונות גולמיים על המדף זה הכל וכל כללי הזהירות שביקשת לאלפני בהם, אנא ראה תשובתי בקטע נוסף באתר "גלות פנים שלא כהלכה". אם הם -רעיונותיי, כאבק פורח ימים יגידו. יוסף , באמת?! . לא כיניתי את חז"ל פחדנים ,שפחדו לומר את האמת . כן רמזתי ויותר, כי התגבשה תודעה מגמתית מסוימת ואף מוצדקת לעיתה[חשכת הגלות] של האדרת דמויות יסוד תוך החלקה של משקעים שבתדמיתם. הויכוח בינינו אינו אלא בבואה לשאלות יסוד הרות גורל יותר לדאבוני וזו דעתי ואין בה שום יומרה או התנשאות אנו שרויים בעידן של "פיספוס" של ליקוי מאורות. הביטוי השגור גם בפיך : "האמת והשלום אהבו", כל כך רחוק ממציאות הוויתינו, שאתה ושכמותך אפילו לא משערים עד כמה ה"מרחק" מכלה בנו. אנו אפילו מבלי מודע, משלמים עליו בדמים יקרים אותה הדונאימיקה שהיא חלק מהותי ב"אתחלתא" של : "וכיפר אדמתו עמו"..... [הפעם אני מקווה כי לא מדובר "בשברי מילים" שלטענתך רעיונותיי אחוזים אך בהם, אלא בשלש מילים שלימות שצריכות להדהד בתודעה ולא להניח ולו לרגע. לא, אנינו מטיבים להבין את אותו מכניזים משיחי שקוראים לו "גאולה". אנינו תופסים ומבינים שגאולה משמעותה מהפכה במובנים רבים . לא מהפכת "שולחן ערוך" אלא ניעור מפתו , פתיחתו, הזזתו ועוד....... הוספתי ורמזתי בתגובות קודמות, כי לא בכדי נקלענו לאן שנקלענו . יהדות שטיאטאה את ה"שואה" מאחורי גווה . מבלי להתמודד עימה להפנימה ולעקל לקחיה . יהדות זו תמשיך ל"התברבר" גם בהבנת מהות ה"תקומה" ולעולם אף תמשיך לחטוא למגמותיה אנשים מבטיחים כמוך, שכל האנרגיה שלהם מתועלת לשרשור מקורות "אין סופיים" והעמדתם כאמת סופנית מוחלטת והבלעדית, מבלי אפשרות של אפילו הרהור כל שהו, לדאבוני מוסיפים ומחזקים את המגמה הקיימת ואף מרחיקים מאיתנו את הגאולה עוד ועוד. ובכל זאת משהו על "האמת והשלום אהבו" הידעת שיש כאן שילוב של נוסחה כמעט מטימתית כקומה ראשונה ועליה כקומה שניה נוסחה "ריגשית".... [ליצירה]
- [ליצירה] ליגאל תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח זו האמת במערומיה, ללא כחל וללא סרק. זה - לא יצירה ולא סיפור . גם הכותרת "רשימת מכלת של חיים" , מנסה לרמז על ראשי פרקים בלבד. ללא כל מגמת "סוף" ספרותי. ושוב ,זה סיפור אמיתי. והוא נרשם בהקלדה ספוטנית, בהתהוות ממש, ללא כל כוונת "יוצר" ויומרות של יצירה. לבד אולי מרצון לפרוק ולחלוק ואולי לעורר מהרהוריפ פילוסופיים, שלעיתים בין שני נקודות שהן לעיתים אחת [ אלוקים מכאן ואבא מכאן] האדם נקלע לעיתים לריק נורא ובלתי מובן [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. קצוות ה"מתח" העיקריות שבאמונה מגולמות ב"איש האלוקים" מכאן. ובאיש שכל עשייתו בבחינת "אלוהים",ממנו וממעשי ידיו לכתחילה,אני די מבין את ההחלצות הגורפת ללמד סנגוריה על אהרון . ואף דומה,שמה שנכתב כאן על ידי המגיבים הנכבדים עדיין רחוק מלבטא את דמותו היחודית והיחידה של אהרון, שהוא הדמות האנושית הבלעדית, שמעטרת בתוכן ובמהות את שמו של הקב"ה כ"שלום" .[ אגב,רק על אותה ההתנהגות המופלאה של : "וידום אהרון", אפשר לכאורה לכתוב ספר שלם.] ובכל זאת, הנכם לדעתי שוכחים יסוד חשוב מאד במסריו של המקרא [יכול שהשרף אף כיוון אליו]. תורת ישראל מציינת נרטיבים לא מפני שחשוב בעיניה כי נלמד לדקלם את הנפקויות המידיות הספציפיות לגבי דמויות המפתח שבאותה הדרמה, אלא בעיקר על מנת שנזקק המנרטיב כולו את אותם המסרים הערכיים איכותיים, שהתורה מבקשת להנחיל לדורות . כך, סיפור העקדה לא בא אלא לומר כי האלוקים ניסה אותנו פעם אחת ויחדיה בניסיון מטודי, על מנת שמכאן ואילך להוריד כליל מסדר היום "קורבן אדם" וכי אף לעולם לא יחזור אפילו לא אותו הניסיון החינוכי. וכך גם כאן . בזיקוק אנליטי מוסרי ערכי של סיפור העגל, לדעתי זהו עיקר המסר . והלא גם התורה הוסיפה וציוותה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי הזהב. דגש על "עימדי". בדיוק למקרה הזה ודומיו. ואף על פיכן, באותו המישור האיסטרטגי - ערכי, נאמר גם : "ויתאנף ה' באהרון להשמידו". האם רשאים אנו להתעלם מקביעה קטוגרית זו של הקב"ה אשר מצהיר כשופט , המכריע והגוזר . האם, לפחות אין הדברים חקוקים עלי ספר, כמסר ערכי לבאות כאמור. [ליצירה]
- [ליצירה] למנחם דוד - תודה לך על אצילות הנפש [ליצירה]
- [ליצירה] דוד נהנתי שוב לקרא אותך, השילוב שאתה מפגין: דברי תורה יפים עם נועם שיח, הוא שילוב משובב . על אף זאת, יש ביננו עדיין הבדלי גישה ואיך כתבת טוב שכך, שהרי הכל אצבע אלוקים והכל מאורו - אור האין סוף. שוב תודה לך על התייחסותך והדברים המשובבים [ליצירה]
- [ליצירה] אהובה תודה. מי יתן וכולנו נזכה להגיע לאמיתה של תורה ושוב תודה על התגובה והעידוד שבצידה שהוא דבר שאנו נצרכים לו בכל עת [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת - מדובר בכתבה של הרב צוריאל בערוץ 7 יהדות הכותרת : "איזהו חכם?הרואה את הנולד". משום מה החלק הראשון של הכתבה כנראה הורד ונותר רק החלק השני [ההמשך] [ליצירה]
