האמת התרומה והלקחת - אור אחר
האמת כידוע אלוקית היא
בבואתו של הקב"ה.
על כן גם בה דבק יסוד האין סופיות.
וכך תמיד היא מחלחלת כמו מיים חיים
השואפים תמיד לכסות על כל רווח וערווה של מטה
ואם תטיב שאת וראות
תמצאנה את האמת בכל מקום.
מופעיה שבמציאות הגלויים והסמויים
כואבים בדרך כלל ולעיתים כואבים מאד.
וכך גם לבושה הרעיוני .
התגלמותה שבכתב בלשון הקודש
אותיותיה בהרכבים שונים
פזורים במקומות רבים במקרא.
לא פעם צריך מאמץ אנטלקטואלי עיקש ונמרץ
על מנת לעלות כל פעם על עקבותיה ומופעיה של האמת
והנה בפרשתנו פרשת תרומה
היא מופיעה במופע מכובד וחצי סמוי
להוסיף את כובד משקלה המכריע
ביחס למוסד התרומה בכלל
הנה אם כן מבשרתנו תורתנו הקדושה
כי תרומה בכלל, וודאי לה´ לעולם, איננה בחזקת "נתינה".
תרומה שיש בה את המרכיב השממי של ה"התרוממות"
עד כדי "לה´", לא שייך לגביה השלב הפיזי האחרון
של עצם המתת והנתינה.
אלא כל כולה הולכת אחר מקורה.
מאין לוקחה מאין לקחת אותה.
איך השגת אותה .
האם חלילה מקורה : עושק גזל שקר והונאה .
כי אז היא לעולם איננה בחזקת תרומה .
ויהיו נסיבות נתינתה אשר יהיו
לכן הציווי ההוא על "תקחו את תרומתי".
יתרה מכך, ממשיכה התורה ואומרת "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי"
מופעה של האמת כאן במילה : "מאת". [אותיות אמת]
ולא רק אמת, אלא התגלמותה בשלמות וביושר
שבהשגת התרומה [לקיחתה שלכתחילה כאמור]
ובכלל, שהאמת כאמור צריכה לחול על כל רכיביה של התרומה.
מהאות א´ ועד האות ת´ = מ ,א -ת..
הנה כי כן, קודם לכל תרומה יורדים על פי התורה למקורה - ללקיחתה להשגתה .
שרק ביושר ואמת ומא´ ועד ת´ רק אז יכול כל "איש" אשר ידבנו ליבו לתיתה.
והיא תחשב כתרומה שהתרוממה עד לה´ בבחינת : "תרומתי".
הנה כי כן ,אוי להם לבריות שעוסקים בעושק בגזל ובכחש
ולבסוך מרגיעים עצמם בתרומות.
תרומתם איננה מתרוממת מעפר הארץ
והיא כעפר הארץ
לעומת זאת כל אותם העמלים ביושר וביגיעה להשיג כספם
אם הרבה ואם מעט .
תרומתם מתרוממת מיד
ולרום האופטימלי - עד כסא הכבוד
בבחינת תרומה לה´.
ולא עוד שהקב"ה מכריז בפמליה של מעלה
:"זאת תרומתי"
ודוק כל הנאמר כאן לענין התרומה:
הכוונה תרומה של בני אדם לבני אדם
זו התרומה היחידה המשתכללת לעלות
ולהתרומם עד כיסא הכבוד
כל תרומות הפולחן הרבה הרבה למטה מזה.
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
נוסיף גם התוספת שבזה,
שלכתחילה הססנו אם להדרש אליה.
העובדה שהמילה : "מאת" שונה בכל זאת
מהמילה המקורית " "אמת".
אומרת למעשה כי "משחק" האותיות שבניהן,
מציב בפנינו פוטנציאל ניטראלי לכאורה.
יש ובתהליך של "כן וישר" ה"מאת" משתכללת
לכלל "אמת" .
ואזי התהליכים מא´ ועד ת´
היו כהלכה - לטוב ולנכון.
ויש אשר ההפך מא´ ועד ת´ הכל אינו כשורה .
ואזי מקבלים את האנטי תיזה
לא את הנצח של האמת .
אלא הנפסדות של המוות כפי המשתמע מהניתוח שלהלן :
העובדה כי ה"אמת" חלוטה ונצחית היא
עולה הדבר לכאורה מעצם המילה : "אמת" .
בהשתקפותה הממצה למעשה את כל הוויה
במילה : "אמת" : יש אם כן בסדר הראוי :
בראש את האות א´ של אלוהים .
המשקפת כאמור את הנצח.
ויש גם את כל השאר
את ההמשך : את הארעי הזמני
ובכלל זה גם האדם.
בבחינת : "מת"
לכן האמת ממצה במהותה גם בסמליה הלשוניים:
הן את הנצח האלוהי
והן את האירעיות של הבריאה על כל מכלוליה
והנה כשהאמת הנטראלית מופיעה במילה : "מאת".
הכל תלוי ביחסינו למהות האלוקית שעומדת מאחורי הדברים והמסומלת באות א´ שבתווך האופרטיבי.
אם משכילים אנו להעמיד את הא´ בראש בבחינת אלוהים מעל הכל וכמו גם מצוותיו .
כי אז משכילים אנו להפוך את המילה "מאת" לאמת
ואם חלילה מתעלמיים אנו מאלוהים.
נמוגה לה כביכול הא´ שבתווך במילה : "מאת:
ונותרנו עם האותיות "מת" .
כאמור הוויה נפסדות של המוות
וצדקה תציל ממוות
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
