[ליצירה]
לניצן ופרח זו האמת במערומיה, ללא כחל וללא סרק.
זה - לא יצירה ולא סיפור .
גם הכותרת "רשימת מכלת של חיים" , מנסה לרמז על ראשי פרקים בלבד. ללא כל מגמת "סוף" ספרותי.
ושוב ,זה סיפור אמיתי.
והוא נרשם בהקלדה ספוטנית, בהתהוות ממש, ללא כל כוונת "יוצר" ויומרות של יצירה.
לבד אולי מרצון לפרוק ולחלוק ואולי לעורר מהרהוריפ פילוסופיים, שלעיתים בין שני נקודות שהן לעיתים אחת [ אלוקים מכאן ואבא מכאן] האדם נקלע לעיתים לריק נורא ובלתי מובן
[ליצירה]
סליחה על שגיאות הכתיב הרבות. בגלל....
אם אפשר שוב. ואם כבר תוספת קלה :
נחמד ויפה
ואם אפשר להוסיף :
"שא את ראש", כפשוטו. בא להטיל אחריות מיניסטריאלית ושילוחית על ראשי ישראל . במקרה זה על משה ואהרון כאחד.
והואיל לגבי קהת הוטלה עליהם משימה הכי רגישה בקרבתם היתרה לכלי הקודש ולפיכך גם הכתוב מתרה בהם שוב ושוב להזהר שמא חלילה ימותו ועד כדי השמדה חלילה כדי "כריתת שבט".
לכן פתח בהם הכתוב.
ולא רק זאת, אלא תוך דגש וכבר בפתיח, כי האחריות השילוחית, הנה הן של משה והן של אהרון כאחד.[ בשונה מבני גרשון].
לגבי בני גרשון האחריות השילוחית הנה מופחתת יותר. לפיכך "נשיאת ראש" שלהם במובן האמור, הנה משנית לזו של בני קהת, בחזקת : "גם הם".
ואכן סולם האחריות כאמור, משתקף גם סמלית בשמותיהם:
"קהת" - לשון מחיה וכריתה
"גרשון" - מתון יותר, לשון "גירוש" בלבד
"מררי" - מתון עוד יותר, לשון סחי וסבל ומרורים.
חג שמח ושבת שלום
[ליצירה]
לגוד, תודה ! ביחס לשורות אין לי הסבר חכם. כך יצא לי.
ביחס לעורבים, יכול שהסיפור הבא, ישמע לך מגוחך. יש לי יחס מיוחד אליהם אל העורבים [מאז נצטוו אלה לכלכל בלחם ובשר את הנביא.].
מצד אחר, אני גם אספן בלתי נלאה של גרוטאות אשר מהם אני מנסה ליצור ולקומם "בריאות" חדשות.
כך שמזה זמן רב, בניתי מהם עבור העורבים שובך בקצה החצר ואני מדי פעם משיב להם "על טובתם" ההיא.... בלחם ומיים.....
והוא, אותו השובך מכונה בפי : "פונדק העורבים"
[ליצירה]
ליאורה ,
תודה על הסיפור האישי הנפלא, שמעתה זכיתי ויעתר את שולי רשימתי הקצרה שבזה.
אנא הדברים הבאים אינם בבחינת כזה ראה וקדש, אלא תובנה אישית אסוציאטיבית שלי, שבהחלט, אינה מחייבת כלל ובשום מובן.
השם : "נפתלי" מורה לכאורה, על פלונטר הוויתי בחייו של מי שנקרא בשמו בבחינת : "נפתולי אלוהים נפתלתי"
ואכן כשסבך המנוח, הבין מהותו של שם זה בהתיחס לאותו האיש וקבל על עצמו במידה מסויימת, להתחייב למדורה מתוקנת של השם,לגאולו ואו להסמיכו לכורכו,באותו ה"פיתול" שלו [ התשוקה לבנים] וקבל על עצמו לקרוא את בנו שיוולד באותו השם.
מהשמיים סייעו בידו, בכדי לתקן כאמור את אשר טעון תיקון באותו השם שדבק בו. [בעקבות כריתת האגודל וחבלה בגוף שנברא בקדושה].
לכן ואני רק מנחש , מסכת חייו של אבא ז"ל היתה כך או אחרת, מעין הוויה מתמשכת של תיקון של אותו הפגם.
ושוב אבקש להדגיש ולהזהיר, כי אין כל ערובה לאמיתות הדברים...
[ליצירה]
ליוסף המאסף . תודה על התיחסותך. והערכה רבה על ההשקעה. לכתחילה ,לא היה לי ספק בדברים שכתבתי.
עתה למקרא הביקורת המכובדת שלך, שבהחלט יש לה מקום . אני עוד יותר משוכנע לשיטתי.
האמת שלכל טענה שלך, יש עימי תשובה ואני מעיז לומר אף משכנעת.אבל טכנית, אינני רואה כיצד אני עושה כן בדרך זאת.
חשוב לי, שדעה זו נשמעה והיא קיימת גם אם על ה"מדף". אניאף מאמין שהזמן כבר יערים מלשון ערמה] מאורו לברר האמיתות ועוד יתברר עד כמה הדברים קולעים לאמיתה של תורה . ויש בהם כדי לקדש שם שמיים
[אגב יום אחד פסיכופט יהודי יאנוס נערה ערביה אני מקווה שכל הגברים במשפחתה ובכפרה לא יהרגו אל כל הגברים בעירו או בכפרו].
ושוב תודה לך ובשביל שדברי תורה אלה יעשו את רישימום למעלה צריך ליתן בבקשה, חמישה לצדקה למטה ותבוא עליך אך ברכה
[ליצירה]
לאסף ארצי.
תודה על תגובתך ועל הרעיון המשלים .
לצערי בגלל לחץ בזמן, את רוב הרשימות, אני מקליד בחטף ובציטוטים מהזכרון בלבד, כך שוודאי בעוד רשימות אני מצטט כנראה, שלא במדויק .
על כל פנים הערתך במקום ושוב תודה.
הערתך תאפשר לי להתיחס להיבט משלים נוסף.
אחד השאלות שהטרידו אותי מדוע אהרון עושה שימוש ב"נזם" במקום ב"עגיל" .
ונראה לי שהשימוש כאמור, בא לבטא את הטכניקה של "משיכת זמן" שהרי.
"נזם" = "זמן".
אהרון ביקש לעבוד על תודעתן של הנשים שיתמהמהו ושמא בינתיים משה יגיע.
והנה גם בענין זה הקדימו נעשה לנשמע. ולא ירדו לעומק הדברים.
ולא רק זאת ביקש אהרון גם לרמוז ושוב בעיקר לנשים על מקומו האופיני של ה"נזם" - באף.
שבמעשיהן גורמות הן גם לחרון אף נורא