עומד אל מול פני הים
מול הגלים במרחב
הוא כה גדול ורחב ידיים
בוהק כתכלת השמיים

הגלים עולים וגואים בקצב
שוטפים ומציפים את החוף
אני מביט אל הגל המגיע לחוף
וכאבי מגיע עד אין סוף

אני שר עם הים
מנגן עם גליו
את שירי הפרטי
את מנגינת חיי
וכל העצב שבי הופך לשמחה
כאב ייסוריי נעלם כלא היה

אני מביט אל הים
נפעם מקול המית גליו
אשר מדברים ושרים איתי
עולים ויורדים בלבן

אני נושם את הים וגליו
נסער ונפעם ביחד איתם
סוערות רגשותיי במבחן המציאות
מגביהות כגל ומנצחות



© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי