העבר כבר מאחורינו למען ימים שנצטרך לזיכרוננו, העתיד לא בידינו כי טרם נוצר עבורנו, ואנו ניצבים רק עם ההווה והולכים לאיבוד זו בזה ממגע של קסם מיוחד המשכיח מאתנו את כל העולם, מאומה לא חשוב באמת והזמן כאילו נעצר מלכת, כאשר מביט לתוך עיניך ורואה רק נצחיות מלפניי, כאשר מנשקך בהתלהבות וחש בלהבות הפורצות מגוף ומכתרות את שנינו לקראת כיבוש, כיבוש הזכות להיות צמד אוהבים הצועדים יחדיו בשבילי החיים אחרי עתיד שטרם הובטח אך בלב הנפשות הפועלות כבר גובש. 25/03/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel