אנשי אמונה אבדו, איש אמונה אבד...

יושב לבד, אמנם זוכר שיש רק אחד,

אך הם כבר אבדו, איבדו את ההרגשה שבלב,

לא מרגישים עוד צער וכאב, ורק ליבם עצב,

שכחו כי הוא אותם עוד אוהב.

צר לי עליך אחי, צר לי עליי שלא מספיק בכיתי,

לא מספיק רציתי, לא מספיק ראיתי, לא מספיק הייתי...

אל תעצור, המשך לחפש! אל תפחד מהאמת, אמנם  יכולה היא לשרוף,

אך לחומה הנעים אין סוף...

בטח יום אחד תבין, יום אחד תגלה,

שמה שראית היה דמיון, מה שחשבת היה שיגעון.

מה שאמרו היה בסלע חקוק, מה שענית, לאמונה היה זקוק.

אוווווי, איש אמונה אבד...

צר לי...