בס"ד אמרו לי תכתוב שירים שמחים מלאי שמחת חיים זה יותר מענין יותר משמח אבל אני לא יכול אצלי הכל מת נבול שבור רצוץ ולא פורח. אין לי את העוצמה ואת הדחיפה לשמוח... לרצות לחיות..... אולי אני בנאלי ורדוד אבל אני כותב רק לעצמי ופותח לכם צוהר אל עולמי. מחר השמש תיזרח ואם אהיה כאן, ומצב רוחי ישתפר אז אכתוב על פריחה ולבלוב וציוץ הציפורים. כעת אני בקבר דמיוני, ולא רואה כלום פרט לחושך ועצבות.