והלכתי לבקר אותה
אל תשאלי
היא דיברה אלי בעצבות
לקראת בוא החורף השני
פחדים שהיו בה כל בזמן
כנראה שלעולם לא יעלמו
והחלומות שנשרו לנו
והתקווה שהיא שכחה
והיא אומרת לי שהיא צריכה אותי עכשיו
כמה חבל
והעיניים שורפות לי, אמא
ותמיד היא תהתה לאן אנו הולכים
מה הסיבה לכל זה
והיא לעולם לא יכלה לקבל
שלפעמים אין סיבה
והמעשים שלנו הם הסיבה
אחר כך היא אמרה שהערים יקרסו עלינו
ויום אחד ההרים יפלו עלינו ברעש
תמיד היא אומרת שהשמש של השקיעה
קרה היא יותר מהמים
וההרים יובילו אותנו לאמת
וילמדו אותנו להיות חופשיים
והעיניים שורפות לי, אמא
תגובות