הולכת שם, בשדרות הצרות,

אל מול בניינים גבוהים.

מכל צד צומחים עצים,

שולט הוא הירוק בדרכים.

הולכת שם לבד,

השדרות הומות אדם-

ואף אחד לא מכירה,

אף שם, אף פרצוף.

ואז אני חושבת עלייך,

ואבן נוחתת על ליבי,

מי תקרא לי לאכול?

מי תתעקש על חוברת?

מי תצחיק ותתבדח איתי?

התחלה חדשה, כואבת,

פרידות

פחדים

סחרור

ורק לחשוב על היום

שהלכתי שם,

בשדרות,

והמון עצים ואנשים-

אבל אני,

לבד.

14.05.09