נצח שברירי מרחף כעת ביני ובינך
התיישנת היטב בין חביות עץ האלון
ועינייך
הו עינייך
איך חורכות הן את נשמתי
כבר למעלה מעשור
צלוחית של בייגלה יבש ועוד אחת של זיתים
בתווך
אני מביט בהשתקפותך המעורפלת
העולה מדלפק המהגוני
עד כמה חמקמקה יישותך
בין אדי האלכוהול לבין שמי ערב צונן
עומד כעת רק הבל פיך
והאיש שהייתי
עכשיו היא קוראת לי לחזור
תגובות