כשאני יוצא לדרך
לשוט באזורי התרחשותי
אני מקפיד ליישם
את כל תורת הכרתי
תורתי הזו אומרת
לא לשאת עמי דבר
רק חולצה מכנס ונעל
בכיסים נכנס השאר
ובחורף זה בכלל מושלם
קניתי לי מעיל מופלא
בו כיסים בעומק רב
כל דבר בהם נבלע
לא נושא עמי שום תיק
לא קלסר ואף לא דף
נושא עמי את חרותי
לה פיניתי מקום רחב
איש ירוק
-
: רואה ורוד, חושב לבן, שייך לכאן
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רן, תוכל לפרט קצת? [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. חשבתי שזה די מובן. אלפא כמעט קלעה לכוונתי, אבל על הדרך ההפוכה : כשאתה מאוהב, אתה מעדיף שלא לשים לב לאמת. אם תשים לב לאמת, אתה עלול להסתנוור ולסגת. אם רוצים לאהוב בלי להטיל פקפוק ברגש, אתה צריך - או להתעלם קצת מהאמת, או להסתכל לאמת בעיניים, להסתנוור, ובכל זאת להמשיך לאהוב, עם העוורון. בכל אופן, אדם בררן ולמוד ניסיון כואב כמוני שמצד אחד רוצה להתעקש ולאהוב, ומצד שני לא מסוגל להיות מרוצה ושלם עד הסוף משום דבר, חוץ מ'הדבר האמיתי' (שלא ממש קיים), לא יכול לאהוב בלי לעשות את עצמו קצת עוור. אז אולי כדאי היה שאתקן: "מה הפלא שאהבה אצלי היא עוורת"..... [ליצירה]
- [ליצירה] נו, בודאי שהרבי מקוצק התכוון לאהבת האדם לבורא. אבל באמנות, כמו באמנות, מותר לי לפרפרז. [ליצירה]
תגובות