את מתפרקת לי בין הידיים,
כמו מגדל קלפים רעוע.
אני מלטפת אותך בכמיהה.

את נעלמת לעיתים.
כמו אגם שמימיו השחירו,
נפש חייה לא שורצת בו.

את מסתתרת ברמזורים,
באורות האדומים.
מתריעה ששכחתי אותך.
אני מתקלפת מבפנים
ומוציאה אותך לטיול
השמחה.