מֵצָפַּה שְׂהוּא יִשָק לְרַגְלֵך,
וְתְּלָקְטִי אוֹתוֹ בְּקָלוּת.

אַךְ הוּא לֹא זַע,

אָת צְרִיכָה לִּלְמוֹד
לְקָלֵף אוֹתוֹ בְעַצְמֶךְ.

כָּמַּה שְׂאָת מָּסְתִירַה אֶת
עָצְמֵך
וְעוֹטֶפֶת בְּשׂכָבוֹת רָזִים אֶת
גּוּפֵךְ

הָעֵצֶב נִיבָּט מְעֵינֶך,
וְלָּחְלוּחִית עַל לֶּחְיֵיךְ
מְפָחְדֵת שְׂיִתְקָרֵב
וּיְגָּלֵה פְּנִימִיוּתֵך

אַל תִּלָחַמִי!

הַסִירִי אֶת הָאָזִיקִים

שְׂכּוֹבְלִים אוֹתַך
הַשְׂקֶט הוּא נֵר 
בְתוֹכֵךְ
לָמַה שְׂלֹא תְחָיְיכִי?
רָק הַיָגוֹן שׂוֹכֵן 

               בְנִשְׂמָתֵך

כִּמְהּי אֵלָיו
מִשְׂכִי אוֹתוֹ בְחוּט אֶלָי
הוּא יָבוֹא

הוֹרִידִי 

       
              עַטִיפוֹת