מי ידע שכך יהיה?
ואולי, הציפור שישבה על ראש עץ הארז שעל ידי על יד, ידעה. ואולי קורות ביתי הלבנים, נטולי התמונות אז, החלקים, ידעו אף הם את שעתיד להתרחש. ואולי הכסאות והשולחנות בחצר ביתי הקטן, שעל הגבעה שליד ליד - ידעו גם הם, לאחר שישבנו שם שעות, אני והוא, ואמא ולפעמים גם אבא הצטרף. שעות ארוכות משוחחים עד השעות הקטנות, או הגדולות.
מי ידע?
ואולי רק האל הנורא והאדיר, שגרם לרוח לעבור בדיוק ברגע הנכון, או הלא נכון, ידע רק הוא את שיהיה ואת שהיה ואת שהיה עתיד להיות אך כבר לא יהיה לעולם.
מי ידע?
מי ידע שהדמעות שזרמו מאז יכלו למלא מחדש את השלולית הקטנה שהיתה על ידו כשהיה ילד ועוד רצה שתתמלא שיוכל להתיז ממנה מים עלי.
ואולי זה לא היה קורה אילולא, ואילו ואולי.
ומי ידע שאשב בחדרו ואשן במיטתו ואנשום את אוירו. ומי ידע שהוא לא ינשום?
אינני יודעת מי ידע, ואם זה היה האל או הלא.
אני רק מבטיחה דבר אחד.
אלוהים! אני, לא ידעתי.
ואולי?
תגובות