איך אתיר את כל הקשרים?
כיצד אוכל לפרום את הסבך,
שרק הולך וגדל?
והרי כל יום נוספים עוד חוטים לאותו הסבך
ועוד קשרים.
מתי אוכל לשקוט?
להיות שוב שלווה?
כל יום, יכולה אני להגיד בבירור
מבינה אני עוד פירור ועוד פירור.
כמה אין זה פשוט.
כמה מורכבות לפנינו.
כמה טעויות, ויתורים, כאבים
נושאים אנו עמנו.
איזה מרחק יש עוד ללכת,
והולכים אנו כה לאט.
כושלים ונופלים.
אך אני אופטימית
מחייכת וצוחקת
כמו לפני שנים.
כי אני יודעת
וגם זאת אוכל להגיד בבירור,
שיבוא היום
ויפרמו בשבילי הקשרים
הכל יחזור להיות חוטים חוטים.
הכל יחזור להיות כה פשוט
והיום הזה קרב
והוא כמעט כבר פה.
