פרצתי דלתות לבך והבאתי האור להציפך, רק אל תביטי לאחור אל אותו החור הריק מאושרך, שם, את נמצאת בעל-כורחך. עמי שפתייך הרכות הצבועות אדום, עמי שיערך הסדור- פעם אסוף, פעם פזור, עמי קולות תאוותך המלווים רעד גופך, עמי הוא עתידך הנשאר כאן עם שובך... לבית כלאך בעל-כורחך. 02/03/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel