כאוצר טהור ביותר לקחתי ידי בידך לשלב, רק אותך בלבי נוצר, אותך אליי שואף- רק אתך אני חי ונושם! לבי, כחוף הים, הוא משכנך וכבגאות הים נתון לעיצובך ואת עושה אותי בהיר ומבריק יותר מכל צירוף אחר אפשרי. אמנם הרקיעים מלאים הוד והדר אך מאומה לא ישווה לערכך פה וכאן- לידי, שאת מאירה את חיי ומעניקה ערך לציפיותיי. את סודותייך אחפש בכל מקום, לתשובותייך אעניק נצח בזיכרון כי את מעל לכל תפיסה מציאותית- את המשתעשעת בי ובזיכרונותיי מבחינה רוחנית ואנו משתכשכים בבריכת גורלנו, רוקדים עם חלומותינו, מגביהים מעל לכל מצוקה בחיינו, מגביהים השמיימה, שפתחו שערם עבורנו, מספקים לעצמנו סיבה להמשיך בחיינו, מייצרים כיוון הליכה ברור עם אהבתנו, בונים מטרה חדשה בחיינו- את לי ואני לך- כאילו, בשל בואי, את נוצָרְת. בכנפי אהבתך אהיה עטוף ולתשוקתך ארבץ כשבוז. © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel