ליבי שחמל פתע מתכער
מאפיל בחושכו על מוחי הדל
מצווה הוא המוח לרמוס, להרוס
לרוצץ את ראשך החסר מחשבה
לנקר את עיניך המביטות -לא-רואות
לגדוע ידיך שארגו כך אותי
לתוך שטיח חייך המשעבד
לתוך סינטטיות מודרנית של
מילים חסרות משמעות,
שולח המוח מסרים אל ידיי
להניע האצבעות שפרכתי רבות
להדקן סביב גרונך המנתב את שקריך
לשים קץ לאדם ששנאתי רבות
אך הן [האצבעות] אינן נשמעות.
