זכר האחד במאי 1884 חרות בלבנו;

דמם של הרוגי היום ההוא לעולם לא יישכח.

אודם דגלי המהפכה הם הגַלעֵד ללוחמים למען החופש;

מלחמת-המעמדות – כוחה יגאה ויפרח.

הגיבורים שדמם נשפך לא לשווא את דמם הגירו;

לא לשווא נַחְשוֹלֵי המַאֳבָק יִתְּנַחְשֵל.

הקרב המכריע, עתו עוד לא הפציעה;

אך רוחנו אלַ שַפֵל!

הם הובילו לקרב על אף שלא שווה היה הכוח;

הם נרצחו ונפלו חלל.

אך עוז-רוחם היה לנו לתמרור דרך;

המאבק עודנו לא חדל.

באוקטובר 1917 בקרבות המהפכה

שמם הוביל קדימה.

חרף כל השגיאות שנשגו

הרעיון הסוציאליסטי לא יָבַש.

ונצואלה, קובה, בוליביה...

ריצת-השליחים נמשכת.

כוח-המאבק לא תש.

פועלי העולם את תנופת-הקרב יובילו;

רק הם מסוגלים על אי-הצדק לגבור.

הם ינצחו ויכו ברשע;

ידם את יד ההון תשבור!