הנוף מטושטש
אני לא רואה דבר
מריחות של צבעים
צבעים חיים
צבעים מתים
שחור
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אין תגובה אחרת חוץ מזה... [ליצירה]
- [ליצירה] די לא ברור מה השיר ואיך קוראים אותו.... אם תוכלי להסביר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] תאמת, מוזר לי לקרוא דברים כאלה... במיוחד שאתה כותב...(לא שקראתי יותר מדי שלך...) פשוט היום הייתי בגבעה הצרפתית, וראיתי שב2001 או 2002 נרצח שם אדם בשם שמואל ירושלמי... ברור שאנחנו רוצים את החיילים החטופים, אבל ברור לי שעד כמה שזו מצווה חשובה, הרי היא משתווה לכל המצוות (אם זכרוני אינו מטעה אותי) אבל ברור לי שאפילו הם עצמם לא היו רוצים לחזור הביתץה בידיעהשאחרי קצת זמן, כל האלף חיילים ששוחררו בתמורתם באו ורצחו יהודים אחרים. ככה שאנחנו נקבל אותם בחזרה, והם יחזרו לבתים שלהם... בתים בישראל... שזה מה שכולנו רוצים, אבל ילכו מליוני אחים שלנו, אחים שלהם, ע"י הפיגועים שהמחבלים יעשו.... ממש חבל שאתה בצד שלהם.. אתה כותב יפה, ואנחנו צריכים אותך בצד שלנו.... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו.. איך אהבתי.... נכתב למשל, או שרק יצא ככה? בטח כן....רואים שאתה כתבת... מהמם... ידעתי שיש סיבה שעתשיתי "סוכן אישי".... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] פשש.... כתוב יפה... זה מזכיר לי סרט אחד שבדיוק ראיתי.... מוכר לכולנו.... יומעולה ושופע אור... [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון- את הסיפור אהבתי... כל פעם שחברה שלי אורמת משהו כזה אני אומרת "תהיי יפה ותשתקי" והיא מיד מבינה את הרמז... דבר שני- אם כבר מדברים על סיפורים של הנרי, אני מחפשת אחד דחווווף!אבל האינטרנט שלי לא נותן לי להיכנס לקישורים. מישהו רוצה לעשות העתק הדבק אולי??? (שרדינג, אני מציה ונשמת כל חי, אולי?) יועמולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! ממש... פינטזת? הפסקת? [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול.... וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :)) יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
