[ליצירה]
וואו. מאוד-מאוד אהבתי...
במיוחד את השורה:
"היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים..
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
יש לי בעיה עם המשפע"כמה ימי הולדת אהבת"...כי אני לא אוהבת ימי הולדת. קרו בו דברים שגרמו לי כמעט לשנוא אותו...אז קצת קשה לי לענות על השאלה הזו...
נכון... זה לא נכון....
ניסחתי את המשפט שלי לא נכון...
כתבתי "נכתבה מיד לאחר שנתכבה יצירתי ה120.."
אז אני חושבת שהניסוח המתאים יהיה:
"נכתבה מיד לאחר שנחתמה יצירתי ה120 שפירסמתי ואני אוהבת"...כי כתבתי יותר מ120, פשוט שאותם אני לא בדיוק אוהבת.. למשל הרבה מאלו שכתבתי בהתחלה...
ולפי הניסוח החדש שלי, כל השירים שכללתי ב "120" הייתי מביאה לאנשים שאני אוהבת.. ואפילו עשיתי את זה...במחברת שלי, למשל...יש בצד של הדפים כל מיני הערות והקדשות.. פשוט לא מצאתי סיבה לפסם את כולם...
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
...
הדסה
זה כזה נגע לליבי...
הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש....
רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה...
הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3...
אני שמחה שזכיתי להכיר אותה...
לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה...
טוב, ביוש!
[ליצירה]
מהמם!!!
זה יפה.
אבל אם חבר שלו נהרג במלחמה, סביר להניח גם שהגיע לגן-עדן.
ואם מישו מתאבד- הוא מגיע לגיהנום...
ואיך זה שלא שם לב קודם לכן שגם לאחיינו קוראים שלומי?! וסביר להניח גם שיאהב את אחינו מכל, ואולי רק בגלל זה...
בכ"ז- זה ממש ממש ממש יפה!!!
מרגש.
[ליצירה]
תיקון טעות...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור...