[ליצירה]
שלום שי,
שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים..
אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו..
מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך...
שמעון
[ליצירה]
אביתר יקר!
אכן יש יופי בהרהור לא מנותב, גם אני, רוב ככל שירי נכתבו בספונטניות, ואם תרצה בהתפרצות- בלי ניתוב מדוייק.
אבל-
כל עוד אדם כותב לעצמו דברים כאלו, שבלשון המעטה הם לא ממש חיוביים, זה בסדר גמור, ואף טובה פריקת עול מנשיאת העול בבטן.
אך כשהוא מחליט לבוא ולפרסם זאת לרבים- יש לו פה אמירה. יש פה אחריות מסויימת כלפי הקוראים שיקראו זאת. כאן, לענ"ד, צריך להיזהר. כאן צריך להישמר מפני פגעים, ולו זעירים, שעלולים לפגוע במי מנפשות הקוראים.
במיוחד כשמדובר בנושא כה כללי, שמשותף לכולם, כחתונה. כמו"כ שיר זה נכתב בשפה כללית ולא כתאור ארוע אישי, מה שיכול יותר לדבר לכולם.
לסיום, שלא תבין, אני איתך בכאבך, הבאמת כואב. הכי כואב, אני בטוח. אך בא ננסה להפוך כאב לאור, ולו ע"י שננסה לסיים באופטימיות, שלא תקרין רק לכולם, אלא גם ובמיוחד לך.
[ליצירה]
נורא!!!
עד שקראתי את הבית האחרון הכל היה נראה נחמד, והנה באו שלוש שורות ששברו את הכל...
שים לב אביתר, זה לא "קצת יאוש". זה נשמע יותר כמו נבואת חורבן. כדאי שתדייק במילותיך.
צר לי לדבר כך, אני ממש לא מהביקורתיים, אך יצירות שכאלו לא יבואו ויתנו מאומה לאיש, כי אם להיפך.
כתיבתך טובה, מעניינת ומושכת. אני מאחל ומברך שתנתב אותה אך לאפיקים חיוביים ומועילים...
[ליצירה]
כתיבה טובה. שיר מעניין ומרתק, עד כדי כך שלא השכלתי לרדת לסוף עניינו. במיוחד לא הבנתי את השורה האחרונה, האמורה, מן הסתם, להיות הצופן של כל השיר.
בכל מקרה, יישר כח.
(אגב, לא ידעתי שאתה גם פה...)
תגובות