על רגל אחת
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, זורם, וכואב- כואב... כנראה שלכל אחד מתי שהוא מתגנבת ההרגשה הזו, אז בעצם כולנו באותה סירה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד... האמנם המפה האישית מסוגלת להוביל? הייתכן ובסופו של דבר יימצא בה הנווט? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חזקה. תמציתית וקולעת. אין לי, אין מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] נורא!!! עד שקראתי את הבית האחרון הכל היה נראה נחמד, והנה באו שלוש שורות ששברו את הכל... שים לב אביתר, זה לא "קצת יאוש". זה נשמע יותר כמו נבואת חורבן. כדאי שתדייק במילותיך. צר לי לדבר כך, אני ממש לא מהביקורתיים, אך יצירות שכאלו לא יבואו ויתנו מאומה לאיש, כי אם להיפך. כתיבתך טובה, מעניינת ומושכת. אני מאחל ומברך שתנתב אותה אך לאפיקים חיוביים ומועילים... [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משהו מעניין, אם כי לא הצלחתי לחבר בין כל השורות, לא נגעתי לצערי בעניינו של השיר. הסבר יבוא? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כואבת וזועקת כ"כ... במה, במה נתנחם... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים.. אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו.. מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] הודאה, נקודת הפתיחה שלנו... יהודים נקראנו, מלשון מילה נפלאה זו. ובעת פקיחת עינינו, זה המשפט הראשון, הראשוני, העולה על שפתינו. שנזכה להתמיד ברגש זה. כי ממנו ברכה, ממנו חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן ותזכה, ונזכה... אכן, היהדות לא מסתכמת בנענועים או ריגושים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... [ליצירה]
תגובות