מנשה חזר לעבוד. חופשה קצרה זה באמת מה שהיה צריך אבל הנסיבות הנוכחיות גרמו לחופשה להיות מיותרת. מאחר שדימה פוטרה משירות השליחויות, לקח אותה מנשה לעבוד בתור הרדיו במונית שלו. "זה סופה חדשות מקול ישראל" אמרה דימה בקול רדיופוני. "לא, רגע, לא שמעתי את הטמפ' בגולן" כעס מנשה. "אני לא אחזור עליהן" קבעה דימה. "אז אני אאלץ לפטר אותך" "אבל ברדיו אי אפשר להחזיר את השידור אחורה." "את רדיו מיוחד, ואת תעשי מה שאני אומר, זה שיא הטכנולוגיה." "...ובגולן 36 מעלות ביום עד 790 בלילה" אמרה דימה בחוסר רצון מופגן. "מה? מה? אני פשוט לא מאמין!" צווח מנשה. "מה קרה? הטמפרטורות לא טובות לך?" "לא, דימה זה בכלל שם של בן." "ובן זה שם של בן גם, לא?" "כן אבל את גרביל? או שאני צריך לומר אתה גרביל?" "אתה יכול לומר 'אתה גרביל', אבל לא 'את גרביל', אלא 'את גרבילה'" "את נסחפת לכיוון הלא נכון של הדיון" "מציל!!!!" זעק\ה דימה. לפתע הופיע דיוויד הסלהוף משום מקום. "מאיפה הגעת?" שאל מנשה. "משום מקום!" ענה דיוויד שקרא את האקספוזיציה. "תגיד לא כותבים את השם שלך עם 2 יודים ולא 2 ווים?" "הא, כן" ענה דייויד. "סליחה, אדוני המציל!" רטנ\ה דימה. "כן, איך אני יכול לעזור?" שאל בחביבות מר הסלהוף. "אני נסחפת, כך אמר מנשה, ונדמה לי שנקלעתי למערבולת אסוציאטיבית." "רשיונות בבקשה" תקף לפתע דייויד. "הנה קח." "אני מבין!" הנהן דייויד. "מה אתה מבין?" שאל\ה דימה. "אני מבין עברית, ערבית, פורטוגזית, אוזבקית וקצת גרמנית." "אז תסביר לי למה אני נסחפת?" "מה את עושה בחייך?" שאל דייויד. "אני עובדת כרדיו!" "את רואה?!" "כן!" "נהדר, מה כתוב פה? ופה? יופי! אבל בדיוק בגלל זה את נסחפת, את על הגל הלא נכון." מנשה קטע את הדו שיח המגוחך: "קאט!" "באלו!" צעקה דימה המעורבת בעולם תרבות הנוער הישראלי. "קאט!@#@#!" זעק מנשה. "קטים!" הוסיפה שפרירה זכאי. "קקקקקקאאאאאטטטטטטט!" קרע מנשה את גרונו. "מנדו." השלים ניר כחלילי. (עד כאן ספיישל סלבריטיס להיום.)