הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן
זוֹהֶרֶת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף
שֶׁהִכָּה בִּי
הַבּוֹכִיָּה
אֵינִי יְכוֹלָה לִלְקֹט
אֶת הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים
שֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בִּי.
דּוּמִיָּה כּוֹאֶבֶת
מִתְפַּשֶּׁטֶת אַט אַט
בְּלִבִּי
הַיָּרֹק צִמֵּחַ עַלְעַלִּים
עֲדִינִים
אֲנִי מְלַטֶּפֶת
כְּמֵהָה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם.
רָצָה בַּשָּׂדוֹת הָרְטֻבִּים
מֵהַטִּפּוֹת הַמַּרְווֹת
שֶׁנָּפְלוּ
מִשָּׁמַיִם,
הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת בְּרַעַשׁ
וּמְעַרְפֶּלוֹת גּוּפִי.
בּוֹרַחַת לְעֵבֶר הַצָּחִיחַ
כְּנַפְשִׁי
עוֹרֶגֶת לְחִבּוּק חַם
מְהַמִּדְבָּר
תגובות