בס"ד
וקול דממה דקה ישמע,
ועקבותיך שתולות עמוק באדמה חרוכה,
עורפך החסון חרוט בעורקיי, בדמי,
זיכרון אחרון.
מנסה לעקור,
ולגבור,
לפרוש כפי ולא להיות – רחוקה.
למחוק דמעות ברזל,
לברוח.
להעלים כביה טריה,
צלקת בליבי כמצבה נחרטה,
והימים עוברים,
והשעות חולפות,
וכל דקה צורבת, מורגשת,
בציפיה לאות,
לישועה.
לגואל שיבוא וישכיח, וישא,
יפזר ערפל וענן,
יכבס את ביגדי הלבן,
יברישו מאבק,
יגהץ את כפליו.
יחדשני.
יעורר נשמתי, יזרים אוויר לנשימתי,
יספק צימאון נפשי הנבולה.
וגן הורדים יקום – לתחיית עולמים.
הגשמה.
