בס"ד

פוסעת בשבילים מהם נעקרו עקבותיך,

יודעת לא תשוב לעולם,

צרור המפתחות נמוג,

נעלם,

אבודה.

כתינוק הקמל לשדי אימו,

כעולל העורג לחיבוק עוטף,

כחתן הצמא למגע כלתו,

כאברך לרגלי אדמו"רו,

כאם המצפה לבנה משדה הקרב,

כיולדת לקראת הפעוט הרך,

כזקן על מפתן קברו,

כמהה,

אך קמע, קמע,

שואפת להשלמה,

בקומה זקופה,

איתנה,

ניצבת מול הרוח,

לא מרפה,

מחכה שתחלוף,

חזקה.