בבוקר ההוא
עת צנחתי קרועה
כורעת בין בלוק לפצוע,
הייתי לבד
עם שברי זיכרונות-
אבותיי ממשא ההיסטוריה.
תפילת העולים עוד אשמע-
"ארץ מפלט מ-צוקה"
באוזני מילמולי הזקנים-
"פוגרום לא יחזור לבנים"
וקול קטן שנזכר-
שלטון יהודי ולא זר,
"דמנו לשווא לא יופקר
ולא יותז לרסיסים"
אך הבוקר ההוא
עת צנחתי קרועה
הבוקר ההוא
הבהיר ערפילים,
נחשפה האמת עירומה,
פוגרום!
ארצי, בתוך חומותייך,
פוגרום בארצי הקדושה!
לא נכבשנו,
לא גלינו,
במדים הכחולים
נשמות של אחים.
אך יעידו תמונות ההבזק שראיתי-
פוגרום!
פוגרום של אחים!
פקחו העיניים יהודי ישראל,
זעקי אדמה רוויה!
פוגרום!
בין מורדותייך,
פוגרום בארצי הקדושה!
עמונה התשס"ו. גלות בארץ ישראל.
תגובות