כל מיני חולפים עוברים לידי ולא מביטים
לא שואלים מה נשמע ומה העינינים-קישוטי נייר מעל מסעדה סינית
ואני-בכלל לא רעב מה שנשאר זה נפח צורה משקל ושם
אמר לי פעם פילוסוףיווני "אתה יודע מי אתה או מי אני?" עייניו נצצו כך שידעתי שהוא רק מנסה למכור לי משהו, טוב כולנו ככה, בעצם לא
אבל אז מה.רואים עטלפים לאור ירח וזיכרון ישן עוטף אותי על ימי ילדות ומסעותלג'ונגל מלא הדובים. נראה לי שכל זה לא קרה
שכל זה אשליה, תמונה על מרקע למבדר רצון אלים, לתת קצת דם לפסלים שעומדים-נישאים ברוח נמצאו שנינו-עלים בשדה ריק, ואם הכל כשורה
תראו אותנו שם
ללא שינוי או תזוזה
נושמים לרווחה
עד לתחילת השנה כאשר חרוזים בצבעי בורדו ובננה נוצצים
עם שמחת החיים שמחת הצביעה, מבול בדרך חבל שלא להיזהר
ואתה, יושב ומהרהר תורה נהוגה במסעות צלב
ריקי שיאצו וקטמנדו
