בואו וניקח את עצמנו המוכְּחַשׁ

נלך אל הצורף, הנָפַּח והבָּמָאי,

ונברא ממנו,

אין מיש.

נעשה אלוהים בצלמנו כִּדְמותנו,

ונשליך אותו אל הכבשן,

שיישרף.

לא שייצרף.

נטחַן עד דָק

את העגל,

זהב מזויף.

ומארגמן הפרה

(שרופה גם היא)

ייטהר דמנו,

חיות נפשנו.