לימים יעלם הטעם
החום לא ישוב ויתדפק על דלתי
ובפירורי טיח יבשים יתמוטטו להם לאט
קירות הרגש.
מתק הסוכר יחדול לרגשני
וקרני השמש לא יחדרו דרך שכבת הקור
שהצטברה בהעדרך.
לימים יישכח מעיניי היופי,
זריחות ושקיעות יחלפו על פניי
ואף לא הירח המלא במלוא הדרו
יהיה בכדי להחסיר ממני פעימת השתאות.
לימים אף לא פריטת מיתרי נחושת יחלחלו דרך קירותיי
אף לא דאייתו הצלולה של קול הסופרן
דבר מלבד קולך המתנגן
שלא ישוב לקרוא בשמי לעולם.