זוכרת לילות לבנים,
יושבים מדברים
אני קצת מתביישת
אתה כלל לא שם לב
עצובה? אתה אומר,
חיוך סלחני
הוא אינו מכיר אותי.

עכשיו אני בבית לבד,
שוב בפניך נזכרת,
אך אתה
חושב על אחרת.