...ואתה גבוה.
עוטָה מלבושים לא תחפושות
ידעתי, להניח על פתח דלתך
את הצפון גלוי
ידעתי, את כוון הרוח ועוצמתה
ידעתי
סופה
חרקירי על מפתן ביתך
זעקת הקרע בהכרה
הסרת חקיקת הרוח הפעורה
הקזת דמיון לאפיסת כוחות
ידעתי, שוליים
סליחת על
הליכה שבלונית סביב הציר
והרוח נושבת ברוח
מלקטת לתוכה רווחים וכאב
ללא משוא
ידענו להרף אמת-
הקול שלא היה לו הד
חדר לתוך העצמים
נבלע בתוך בריאה
התהוות מתמדת
רכות אין סופית ... סופגת.
...והיינו גבוהים.
תגובות