הַמְּקוֹמוֹת וְהַקְּדוֹשִׁים

קָרָאתִי בְּעִתּוֹן חֲרֵדִי: יְהוּדִים בָּאוּ לְהִתְפַּלֵּל

אֵצֶל קִבְרוֹ שֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא בִּכְפַר מַשְּׁהֶד

הַנִּבְנֶה עַל חָרְבוֹת גַּת הַחֵפֶר, עִירוֹ שֶׁל הַנָּבִיא הַשּׁוֹתֵק,

לְפִי הַמָּסֹרֶת קָבוּר הַנָּבִיא שָׂם בְּמִּסְגָּד נֶבִּי יוּנֶס.

לֹא נָתְנוּ לָהֶם תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הָעַרְבִיִים לִיכָּנֵס,

רִאשׁוֹן אָמַר: לֹא קָבוּר פֹּה יוֹנָה הַנָּבִיא, שֵׁנִי אָמַר:

מִי אַתֶּם? אַשְׁכְּנַזִּים? לְכוּ לְפּוֹלִין, לְכוּ, לְכוּ!

וּבִבְדִיקַת הָעִתּוֹן עָלָה כִּי גַּם בִּמְעָרַת הַשׁוּנַמִית בִּכְּפָר שׁוּנֵם

עוֹשִׂים הָעֲרְבִיִים כִּבְשֶׁלָּהֶם.

אַךְ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מָצָאתִי בְּמִּדְרָשׁ חֲכָמִים:

כְּפַר כַּנָּה, שָׁם קְבוּרַת יוֹנָה בֶּן אַמִּתַּי

בְּרֹאשׁ הָהָר וְעָלָיו שְׁתֵּי כַּפּוֹת תְּמָרִים

וְתַחַת הָהָר שְׁתֵּי מְעָרוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ,

אַחַת קֶבֶר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע

וְשֵׁנִית לַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ מֵהֲרוּגֵי מַלְכוּת.

וְחָשַׁבְתִּי, יָפֶה עָשָׂה מִי שֶׁתִּקֵּן לִקְרוֹת בְּסֵפֶר יוֹנָה

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁבִּתְפִילַת הַמוּסָף, בְּסֵדֶר עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

נִסְדַּר הַפִּיּוּט אֵלֶּה אֶזְכְּרָה עַל עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה.

וְנִזְכַּרְתִּי גַּם בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּאוֹתוֹ כְּפָר בְּאִישׁ יְהוּדִי אֶחָד

שֶׁהָפַך הַמַּיִם בַּכַּדִּים לְיַּיִן בַּחֲתֻנָּה מְקוֹמִית, וְשָׁם נִמְצֵאת עַד הַיּוֹם

כְּנֵסִיַּת נֵס הַחֲתֻנָּה.