[ליצירה]
חצאי המשפטים מציירים את הביקור בשלמותו, אך החוויה העולה ממנו קטועה כמו שהיא צריכה להיות. זה מדהים אותי כל פעם מחדש, הגילוף הזה שאתה עושה במילה הכתובה.
[ליצירה]
חוץ מלגמור את ההלל על השיר,
רציתי להצביע על ההדרגה המיוחדת במספרים- הירידה משמונה אוחזים במיטה, לארבעה נגנים, לשני ילדים, ולמת נוכח-נעדר (מייצג החידלון והאפס), ושבירת השרשרת הזו בעזיבת הידיים,
פשוט מצמררת.
(רק הערה קטנה- אם המת נישא בידי שמונה "הדורים", אזי יש לכנותם בלשון זכר, והם הופכים לשְׁמוֹנָה, נ' קמוצה)