20/10/06

השמש עולה מבין ההרים והרחובות עוד לא הומים

מחלון ביתי מתבוננת אני ביופיים הססגוני

ושואלת בהרהורי

מה יש בתוכם

שבכל התבוננות נמשכת אני לשם

אולי אלא אותם פסגות שמהן ניתן לצפות

על כל הרחובות שעודם בשקט שרויות

והמכוניות בשלל הגוונים בצידי הבתים חונות

או שמה זאת הרוח ששריתקה

לי נשמעת עתה כיללה

של חתול קטון היושב בגוגו של מקלט מפר דממה

אולי אלא אותם שיחים קוצניים שגדלים בבוא הגשמים

וקרני שמש זהובים

או החולות היפים שמקשטים תמרוקי בשמים

שמפרק תמנע נקנים

מה יש בהרים שהם אותי שובים

הפסגות הגוונים הדר הצווחה

השלווה השרויה מעל הפסגה

כאשר אסגור את חלוני הרחוב יזרום כנהר אל ים השגרה

שתביא בחיקה הרפתקה והתחלה חדשה

לאדם

כשהאור בא אל אוויר העולם

כל הזכויות שמורות לעינת ©