כִּינוֹרִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
צוֹבֵע יָמִים בְּכָּחוֹל

וְשוֹלֶה נִיגוּנִים מִסְפָרִים

הַעוֹף אָז יוֹלִיךְ אֶת הַקוֹל.

בֵּיתוֹ בֵּין חֵרְשִׁים וְעִוְרִים

כְּקֵן נְשָׁרִים בַּמִדְבָּר

וּבְגַנוֹ גַן- פָּרְדֵס הָדָרִים

לא דַרְכָה עוֹד כַּף רֶגֶל שֶל זַר.

וּמִקֶדֶם יַשְׁכִּים לְבְקָרַיו

לַעָמוֹד עַל אֶחָד הֵהָרִים

וּלְעַמוֹ, הַרוֹעֶה שְדוֹת עֲרָב

תוֹכֵחָה בְּקוֹלוֹ אָז יַרְעִים:

"מֶה אֲחָזְתֶם בַּחוּט שְׁנֵי קְצוֹתָּיו

שְׁנֵי רַאשִׁים עֲלֵיכֶם תִמְשְחוּ?

אִם הַבָּעַל- לְכוּ אֲחָרַיו!

אִם הַשֵׁם- אֲחָרַיו אָז לְכוּ!

וְאָנִי תוֹרָתִי לֹא זָנַחְתִי

לֹא הֶשְׁלַכְתִי שִׁירִי לִפְלֵיטָה

חוֹזֵי שֶׁקֶר- חַרְבִּי הֵאֱכַלְתִי

אָז בִּקַשְׁתֶם נַפְשִׁי לְקַחְתָּה."

וְעַל תֶלֶם יְמֵי נְדוּדָיו

בּוֹ יָנוּחַ, יֵלֶךְ לִפְרָקִים

יַאֲזִין אָז נִימַת מֵיתָרַיו

קוֹל שִׁירַת מַלְאֲכֵי שְׁחָקִים:

"מַה לְךָ פֹּה, מְשׁוֹרֵר שְׂבַע יָמִים,

מֵה מַנָעְתָ מְטָר אֲדָמָה?

לֹא תֵדַע כִּי גַלֵי סְעָרָה עֲצוּמִים

חַבוּיִים בְּשִׁירֵי נְעִימָה?"

זֶה כִּינוֹרִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

נִיגוּן עַם רְדוּף אֶבֶל וּשְׁכוֹל

וּבְעֵינַיו מֵבַשֵׂר עַל אֶחָד הֵהָרִים

עוֹד יִצְבַּע שׁוּב יָמִים בְּכָּחוֹל