הגמ' בערכין דף י' עמ' ב':

ת"ר: אבוב היה במקדש.

חלק היה, דק היה, של קנה היה ומימות משה היה.

ציוה המלך וציפוהו זהב, ולא היה קולו ערב.

נטלו את ציפויו והיה קולו ערב כמות שהיה.

 

 

אַבּוּב היה במקדש

כְּמִכְרֶה נֵגוֹהוֹת

ואני מפליג על הדי אַדווֹתָיו

ובאופק- הַיָשִיש הַפֶּלְאִי

כותב התוים במטהו.

 

ובחסותי בְּצֵל נעימותיו

הֵחַלְתִי מטפס בְּחַוָקֵי נְקָבַיו וְזִיזָיו

וכך נִמְזַגְתִי

בְּתֹם הבריאה.

 

והיום

תחת מָשַבֵי רוחות מערביות

מְחוּיָטוֹת בְּחַפָתֵי זָהָב מֵסַנְוֵור

בזֵיעַת אַפִּי עוֹדֵנִי חוֹצֵב

מצלילי העוגב החשמלי

שְֹרִידֵי הֶמְייָת אַבּוּב.