היא רצה לתוך הים, הוא עמד שם. היא רצה וכל הציפורים מהענפים התעופפו מעליה.
היא צרחה מאושר והוא התקרב אליה. העיינים שלה היו מלאות אור וזה כבש את כולו.
הוא שמע מנגינה באוזניו , זה היה החיוך שלה. השמיים היו כתומים. הציפורים התעופפו מעליהם.
אני ציפור. היא לחשה. אני ציפור.
היא קפצה בתוך המים והעיפה אותם לכל עבר. הוא התקרב אליה ונשק לה. אני ציפור, היא חייכה.
הוא הרים אותה וחיבק אותה חזק. מקווה שהרגע הזה ישאר לנצח ושהיא לא עשויה ממים.
אני ציפור היא צעקה. הציפורים המשיכו להתעופף מעליה במעגלים לתוך השמיים הכתומים . היא העיפה את ידיה באוויר, היא קיוותה שאם תחשוב מספיק חזק היא תיהיה ציפור. היא נרגעה לרגע והביטה בשמיים, "זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי". הוא התסכל עליה ואמר את אותו הדבר.
הוא הרים אותה גבוה, אני ציפור היא לחשה לו. הוא חייך. היא היססה, 'תגיד שגם אתה ציפור'.
הוא שתק כמה שניות ואז אמר, ' אם את ציפור, אז גם אני ציפור'.
