ערפל כבד עלה על הארץ.
ככוס זכוכית החונקת
להבה בשיא אורה.
כרגלים הנעצרות לפתע
בהתגברות דפיקות הריצה.
כעשב שוטה המוצץ את מימיו
מנטע צעיר, שכוח. -נכשל.
פרחים נקטפים חלומות נגנזים
בדרכיי יורד טל אך- מובס
עצמותיי כבדות, ארצה מושלך
עצבי נתוקים, חוט המחשבה נחתך
אבן בולמת הצמח, זיכרון חיים נשכח.
אהיה חזק, אנצח- אלגום מטיפות אחרונות.
אאחז בעיגולים של שמחה.
אתרומם ממערבולות הרפיון.
אנתב נשימות פי למעמקיי.
יעטפו ברכות את ליבי
הנשלט ע"י פולשים.
