קדימה אחורה,

קדימה אחורה

הגב מתכופף וחוזר

מין תחילה של השתחוות החוזרת על עצמה

זה מכתיב את הקצב

והקצב מכניס  פנימה

אל פנים גופי,

לאט לאט מתנתקת מרחשי הסביבה

המחשבות מתחילות לרוץ במוחי

אחת אחרי השניה

במין ריקוד מטורף

,מאפיל

והנה בין כולם

עולה וצצה לה

אותה מחשבה יחידנית

הנוגה

הקטנה והשמרנית 

המחשבה שתביא להתעלות,

נתפסת באותה מחשבה

מעמיקה בה

שמחה בה כל כך

מרגישה את עצמי מתקרבת דרכה 

אליו.

 

קדימה אחורה

קדימה אחורה,

והקליפות הולכות ומתמעטות

חיוך גדול נסוך על פני

שפתי נפתחות

דיבור פשוט ונוגה יוצא מהם ,

מוציאה מתוכי את עגמומיות היום

הדוקרנים העוקצים את נשמתי

פרחי הסרק העוטפים אותה

רוחות ההבל המלפפים ומנסים לערבל את רחשי העולם,

השקר ,

החמדנות

הקנאה

הניכור

כולם מתעופפים מתוכי

ושפתי במין מחול מטורף מדברות אותך

אלי ,

קמעות

מבכות על שעות החוסר

דורשות אמת

דעת,

שלמות הנבראים.

 

לאט לאט נחשפת לדלת היציאה המובילה אל האור

אל שירת הלבבות

ורוקדת בשירה את מחול הנשמה,

 

"קומי! אורי!

כי בא אורך,

וכבוד ה´ עליך  זרח"