כשרגע הזיכרון עומד באוויר
אין לאן לברוח,
הכל עומד מולך
אפילו אם תרצה אולי לצרוח,
להתכנס בתוכך
כשהזיכרון מופיע,
לא יום לא לילה כאן
רק הכאב מפציע,
מעלה מה שנעלם.
ואז נוצר שוב החלל
שכבר התמלא באבק,
ואז שוב עולים במוחך תמונות,
שאולי הדחקת- כדי לשמוח.
ואז שוב הרעד מאותו ההלם
שהיה
ונשאר
כשרגע הזיכרון עומד באוויר
אין לאן לברוח,
העולם נעצר,
רק קול הבכי
נותר
______________________________________
בסך הכל עצמי
בסך הכל עצמי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט יפה אכן תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט כיף! אין כמו סיפור מתוק כדי להעלות את מצב הרוח:)))) את מוכשרת, נקודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי וממש הרגשתי את הכאב והסערה... כתיבה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה שנון וכנראה שגם עם הסתכלות מעניינת על העולם:)) קבל ח"ח [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים! זאת יצירה עם רגשות מעורבים- תחושת ההערכה על העומק והמיוחדות אך גם קושי והתמודדות עם הכאב שמניע את היצירה. אי אפשר בלי שניהם, זה בעצם היופי, למרות שלפעמים קשה לקבל את התנודות האלה... [ליצירה]
תגובות