היא הלכה לבדה ברחוב האפל
הלילה צעיר והעשן הסתלסל
גוררת רגליה בין סמטאות ובתים
כשהחום מייסר את פניה היפים
לפתע שומעת ספק מדמיינת
קול מרחוק של חיה מייללת
צעדים רכים על אדמת העיר
הולכים אחריה בקצב זהיר
יכולה להרגיש טיפת זיעה קולחת
נוטפת ממצחה וצמרמורת שולחת
החיה מאחורה מגבירה מהירות
מוסרת לקרבנה שזה זמן למות
היא המשיכה לרוץ מועדת קלות
כל גופה כואב ועינייה לחות
היא מרגיעה את עצמה שזהו דמיון
אך מאחוריה החיה מוציאה לה לשון
הגיעה למבוי סתום ונטוש
בוקעים מגרונה קולות של ייאוש
צללית החיה מאיימת לתקוף
היא יודעת שכך נגמר לו הסוף
ואז היא נוגסת בחיה בכוח
במה שהיה עד לפני שנייה מוח
צרחות עמומות ופרצוף מבועת
סיוט שחוזר כל לילה כמעט
ודם ובשר בכל פינה של החדר
היא משבשת לכל העולם את הסדר
שוב היא הרגה בשביל לאכול
מזל שבבוקר היא תשכח את הכל
