[ליצירה]
כל כך מבינה.
כל כך מזדהה.
סבתא שלי גם נפטרה לא מזמן....כל דבר מזכיר לי אותה....אבל כבר קשה לבכות.....אין יותר כוחות.
אז אני רק נזכרת.....פרצי נוסטלגיה שמצד אחד עושים טוב ומצד שני משאירים טעם מר של געגוע....
אותם מאכלים שרק היא ידעה להכין-ושוב לא תכין.
אותן שיחות שאפשר לעשות רק עם סבתא-כי היא סבתא.
אותם הדברים שלא יהיה ניתן לשחזר לעולם-כי הן מתו-יחד איתה.
תודה.
[ליצירה]
תמימות אי אפשר להשיב, לא משנה מה ברגע שהיא נעלמת, אובדת או מתנפצת עקב אירועים, היא אובדת לנצח. נכון שחלק קטן ממנה תמיד אבל תמיד יישאר, אבל התמימות עצמה, מהותה ומה שהיא-ברגע שנעלמת, זהו, אין מה לעשות. אני לא חושבת שאפשר להשיבה. זו תכונה מולדת שעם הזמן נועדה להיהרס, כי אלו הם החיים, אם היינו תמימים כל חיינו לא היינו מסוגלים לחיות...כך שבאיזשהו מקום טוב שהיא נהרסת. ככה אנחנו לא נשארים עיוורים יותר מדיי, וכן את צודקת, יש בי הרבה תמימות, שלאט לאט נפרמת...ועוד חלק נעלם, אבל היא עוד שם קיימת.....זה בטוח.
תודה רבה על התגובה ועל הכל...
[ליצירה]
האמת, שחוץ מהכותרת של השיר אני לא רואה שום דמיון בין השניים....אז אני נאלצת לבחור בתשובה השנייה של הצירוף מקרים....כך או כך זה שיר מקסים של היהודים:)
תגובות