[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
תמימות אי אפשר להשיב, לא משנה מה ברגע שהיא נעלמת, אובדת או מתנפצת עקב אירועים, היא אובדת לנצח. נכון שחלק קטן ממנה תמיד אבל תמיד יישאר, אבל התמימות עצמה, מהותה ומה שהיא-ברגע שנעלמת, זהו, אין מה לעשות. אני לא חושבת שאפשר להשיבה. זו תכונה מולדת שעם הזמן נועדה להיהרס, כי אלו הם החיים, אם היינו תמימים כל חיינו לא היינו מסוגלים לחיות...כך שבאיזשהו מקום טוב שהיא נהרסת. ככה אנחנו לא נשארים עיוורים יותר מדיי, וכן את צודקת, יש בי הרבה תמימות, שלאט לאט נפרמת...ועוד חלק נעלם, אבל היא עוד שם קיימת.....זה בטוח.
תודה רבה על התגובה ועל הכל...
[ליצירה]
וואוו...שיר מדהים...ואני כל כך מזדהה....
תמיד אבל תמיד יש את אלה שעומדים מהצד ומניחים שמישהו מפונק...לא רוצה להתמודד עם המציאות...הם לא עוצרים לרגע לחשוב שאולי הוא לא יכול להתמודד איתה-כי אין לו את האמצעים....
כי העולם אטום.
תודה רבה. אהדתי.
[ליצירה]
אכן מקסים.....מעלה חיוך על הפנים....רגעי ההתבודדות הקסומים האלה לרוב חולפים להם על פנינו ואנו לא מספיקים להעריכם כיאות..וחבל.
תודה שהארת אותם באור כה יפה.
תגובות