זו שירת ברבורה ששלחה דמעותיה הרחק אל מרחב הדממה. ברבורה בודדה ברווזה מכוערת רך ליבה ושחור מבטה. צווארה בדבקות מקמרת, בכפיפות היא פונה לכבודו- אל הים. רחם והואל לשלחני אלי קרקעית האגם. הלעולם היא תשחה אצילית ובזויה? זכרני נא, זכרני נא אל נא רפא נא לה. וילבין עורה כשלג וירא כהן כי היא כנועה וכך צחורה, כואבת יכניסה בתכריך- חתונה .