כולם מדברים על זמן

על כמה שזה המרפא לכל

מישהו בכלל יודע מה המשמעות שלו?

זמן זה משהו בלתי מוסבר

כמו הרגשות והגעגוע שאינם ניתנים להבנה

אין לדעת איך ולאן

הזמן יקח אותנו

לפעמים אני יושבת לבד וחושבת

האם באמת אפשר להתגבר

האם הרגשות קמלים

האם הגעגוע ביכולתו להכנע

והמחשבות

רק המחשבות יכולות להוציא אותי משיווי משקל

רק הזכרון הקטן ממך

מעורר בי אלף שאלות על מיליון דברים

אבל פגעת בי

ואם באמת אהבת

אז איך יכולת

ואם לא באמת אהבתך היתה אלי

אלא אהבתך לעצמך חזקה ממני

אז למה אני עוד רוצה אליך

מאיפה אותו רצון לחוות את הכאב שהסבת לי שוב ושוב

לאבד עצמי לדעת

זה מה שאעשה אם אחזור אי פעם לזרועותיך

אתעוור ואכנע

מחוזק האהבה המדומה הזאת

ואל לך להיות כאן לצידי

אתה רק מקרב אותי אל המקום האסור הזה

והזמן

שכל כך לא מובן

מהתל בי כאילו בכוחו לתת לי משהו

שלא אקבל מאף דבר אחר

והוא דוחק וחונק

וכאילו משכנע שהכל בסדר

ושכל עוד זה לא תחת שליטתי

אז לפנות מקום לשיכחה

ולתחושה

שקורעת בלבי חרש

מיתר אחר מיתר

באכזריות בלתי נסבלת

ובקלות כל כך לא נתפשת

אז כולם אומרים לי שהזמן זה מה שחשוב

ושזה מה שירגיע

אותי זה רק מלחיץ לראות את הזמן עובר על ידי

ואין כאן אותך לצידי

תסלחו לי כולם

ואסלח גם לעצמי

על נקודת השבירה הזאת

שממנה אראה את תקומתי