ואם הית כאן עכשיו
ואם היתי אני שם לידך
היתי מבשרת לך
שלמות
היתי מביטה ישר אל תוך עיניך
חודרת אל נימי נשמתך
אולי דמעות היו זולגות בעיני
ומדבקות את שלך
והיינו בוכים עד אור הבוקר
עד הלב לא יוכל לנו
וידיך שרחוקות ממני
לבטח היו נוגעות
מביסות בי געגוע
ושפתיך היו אדומות מתמיד
לוגמות נשימה אל נשימה
והייתי שלך
מתקדשת בך
בעוצמת השלמה
ושום מילה כבר לא תשנה הרבה
מה שמרגיש בפנים
חזק מאלף מילים
ואני אפול לרגליך
למרגלות אהבה שאין לה סוף
וליבך בליבי אחשוף
מהרגש שנושא הוא בו
המרחק שביננו מקרב כל כך
עד שיכרות
עד ערפול חושים
שלך
לתמיד...