לקחתם את נפשי
והפכתם אותה לפצועה ומדממת
מכאב ומפחד.
גזלתם את שמחת חיי וזרעתם בליבי
כאב, חוסר אונים ודמעות.
לקחתם את עתידי הוורוד והפכתם
אותו למעורפל ואפלולי.
גזלתם את תקוות החיים שהיתה לי בעבר
ושתלתם במקום ייאוש בלתי מנוצח.
גזלתם את מעט החופש שהיה לי
ושהתחלתי לצבור, ובמקום זה
החזרתם אותי לבית כלא שחור ועצוב.
דרסתם את נשמתי והשארתם אותה
מנופצת ומדממת ללא הפסקה.
לקחתם את התמימות שאהבתי
ובמקום זה אני יודעת הכל-
יודעת את כל הרוע שיש בעולם.
מי בכלל נתן לכם כל כך הרבה כוח
לשבור בן אדם חזק???
למה הרסתם את חיי והשארתם אותי מדממת, פגועה,
פצועה, שבורה, וכועסת?
למה דווקא אני כל הזמן סובלת???
למה???
תגובות