ודאות
היא שיקרה לי כשהיא היתה כאן.
סיפרה סיפורים על העתיד
שהוא יבוא
ישקה את העציצים של החלום הבורגני
ינער את האבק מארון הספרים היהודי
יפתח את הוילונות של חלון ההשכלה
והיא התעללה בי.
סימאה לי את העיניים בכתום וכחול וכתום
מכרה לי תקווה מניילון
ואכזבה מעץ
ושנאה מזהב
ויאוש מפלדה
ועל הגג היא נתנה לי עוגיות קטנות וחומות
ובקבוק של יין
ואיכה ישבה בדד
ודגל תפור על מדים אפורים
ומשם נזרקתי בשיירה שנוזלת כמו גריז
והיא ברחה ממני. אל העתיד. עם הזכרון שלי, של מי שהייתי כשהיא היתה כאן, עם המראה שבה טמנתי את כל השקרים שהיא סיפרה לי.
ואני רוצה להסתכל בה. רק פעם. אחת.
תגובות