"בחיים יש קיצורי דרך, לא ניתן מצוא אותם שעומדים במקום"

אמר אב לבנו בצהריים סתמיים של יום

 

הילד הביט לעיניו הכבויות של אביו, בוא נלך, מכאן לא נמצא

והאב ענה:

 

אני חיפשתי מספיק, בגילי זו כבר דרך ללא מוצא

עכשיו תורך, וזכור בדרכך:

בחיים יש קיצורי דרך, אך כדי למצוא אותם צריך ללכת ולא לדרוך במקום.

ההליכה לא יכולה להיות סתמית, אלא על דרך סלולה לעבר מטרה.

ומשתחליט על מטרה, ותמצא אליה את הדרך הסלולה (גם אם ארוכה). 

רק אז תוכל למצוא את הקיצורים שלה.

 

הבן בני,
כדי למצוא קיצור, צריך נתיב ראשי סלול אותו ניתן לקצר

צריך מטרה, אליה ניתן להגיע מהר יותר

וצריך להתקדם בנתיב הסלול הברור כדי למצוא את הקיצור

 

אך דע,

אם תמצא דרכך, ויתמזל מזלך וקיצור לא תמצא

תמצא את עצמך

כעת לך-לך לבדך

ילדי, לך מצא.

 

הלך הילד לבדו

ואביו, לראשונה, מצא את עצמו